Mikolot Mayim Rabbim

In Western Christian art, the fruit is commonly depicted as an apple, (they originated in central Asia). The source of this apparently lay in a Latin pun: by eating the malus (apple), Eve contracted malum (evil).

In contrast, the Midrash records four possible identification of the Tree of Knowledge:

מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה ר”מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי רבי שמואל בר ר’ יצחק בעי קמי רבי זעירא א”ל אפשר חטים היו אמר לו הין א”ל והכתיב עץ א”ל מתמרות היו כארזי לבנון …
רבי יהודה בר אלעאי אמר ענבים היו שנאמר (דברים לב) ענבימו ענבי רוש אשכלות מרורות למו אותן האשכלות הביאו מרורות לעולם רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה הה”ד (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ וגו’ אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו ואין את מוצא אלא אתרוג רבי יוסי אומר תאנים היו דבר למד מענינו

What kind of tree did Adam and Chava eat from? Rabbi Meir says: Wheat! As people say when someone makes no sense, “that man didn’t eat his bread of wheat today.” Rabbi Yishma’el ben Rabbi Yitz’haq asked before Rabbi Ze’ira: Could it have been wheat? He replied to him: Yes. [So] he said to him: But it is written “a tree”?! [So] he said to him: They rose up, [tall] like the cedars of Levanon.
…
Rabbi Yehuda bar Ila’i says: Grapes, for it is said [in Scripture, Devarim 32:32]: “their grapes are grapes of gall, their clusters are bitter.” Those clusters of grapes brought bitterness to the world. Rabbi Abba of Acco says: It was an Etrog (Citrus medica). Is that not what is written [Bereshit 3]: “And when the woman saw that the tree was good for food, and that it was a delight to the eyes, and that the tree was to be desired to make one wise.” Say, go and see which tree’s wood can be eaten like its fruit, and you will find but the Etrog. Rabbi Yossi says: They [the fruits of the Tree of Knowledge] were figs, as we can learn from its context [they eventually covered themselves up with fig leaves, repenting through the very tree they had sinned with.] (Bereshit Rabba 15:7 and Yalqut Shim’oni Bereshit §21)

So first of all, the Tree of Knowledge was the object not only of Adam and Chava’s sin, but according to Rabbi Yehuda bar Ila’i also Noach’s. But their respective sins may have been even more similar, according to the following midrash:

ותקח מפריו ותאכל א”ר איבי סחטה ענבים ונתנה לו

“And she took from the fruit and ate.” Says Rav Ibi: She crushed grapes and gave him [the juice/wine]. (Bereshit Rabba 19:5 and Yalqut Shim’oni Bereshit §27)

Thus, both Adam and Noach drank their sin. The Midrash connects them in fact explicitly:

אמר ליה הקב”ה לנח לא היה לך ללמוד מאדם הראשון שלא גרם לו אלא יין כמאן דאמר אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה לעולם אלא יין

The Holy One, blessed be He, said to Noach: Shouldn’t you have learned from First Man, whose downfall was caused by nothing less than wine? [This is] according to the opinion that the tree of which First Man ate was a grapevine, for indeed nothing brings so much chagrin in the world like wine. (Yalqut Shim’oni §61 / Bereshit ch. VIII)

The Midrash thus condemns excessive wine consumption in no uncertain terms, having ascribed the ills of the world to intoxication in general. It also faults Noach in particular for causing exile to his descendents through his own drunkenness:

ויתגל בתוך אהלו ר”י אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר יצחק ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל גרם גלות לו ולדורות עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין הה”ד (עמוס ו) השותים במזרקי יין וכתיב (ישעיה ה) הוי משכימי בבקר שכר ירדופו וגו’ שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין שנאמר (שם כח) גם אלה ביין שגו ובשכר תעו

“… and he was uncovered within his tent” – Rabbi Y. says in the name of Rabbi Chanin in the name of Rabbi Shemuel bar Yitshaq: It isn’t written [in the verse] Vayigal, but rather Vayitgal; he brought about exile upon himself and upon his descendants. The ten tribes were only exiled on account of wine; is that not what is written: (Amos 6:6) “Those who drink in bowls” and it is written: (Yesha’yahu 5:11) “Woe unto them that rise up early in the morning, that they may follow strong drink; that tarry late into the night, till wine inflame them!”
[Likewise] the tribes of Yehuda and Binyamin were only exiled on account of the wine, as it is said [in Scripture]: (ibid. 28:7) “But these also reel through wine, and stagger through strong drink.” (Bereshit Rabba 36:4 – Parshat Noach)

One wonders if Noach directly caused Israel’s exile, or whether it, too, repeated Adam, Chava and Noach’s sin with the Tree of Knowledge.

I have explored the sexual theme that permeates the account of Adám and Chawá in numerous lectures (for a short treatment, see here). Indeed, the Chatam Sofer apparently teaches that the challenge of the prohibition on eating of the Fruit of the Tree of Knowledge signified the obligation to keep out those external influences that arouse the libido freely, and not allow them to subjugate principledness to desire. The libido is not evil, in fact, in its right context, it is a holy accessory for the fulfilment of several mitzvot. However, it must exist within the confines of morality and may not violate it; for that purpose, Mankind had to resist the urge to internalize the external triggers of freely aroused, unrestrained desire. Adam and Chawá failed, and they allowed their desires to run wild even where they would go against their core values. Suddenly, desire was given absolute priority.

Now this theme recurs here, too. The continuation of the above quote from Yalqut Shim’oni §61 quotes a disagreement between Rav and Shemuel on what exactly happened once Noach became uncovered. His grandson Kana’an either castrated him or raped him. (note: Kana’an, who was ultimately cursed. Cham was merely castigated because he watched passively.) By becoming drunk, Noach lost control and even consciousness, abasing himself so far, to the point that he was uncovered and either castrated or raped. Thus, Noach repeated the sin of Adam and Chava!

This understanding is supported by the continuation of the above quote from the Yalqut Shim’oni, which also purports to explain where Noach found grapeseeds to plant his vineyard in the first place, after all, hadn’t the entire world just been destroyed by the Flood?:

ויטע כרם מצא גפן שגרופה מגן עדן ואשכלותיה עמה

“And he planted a vineyard – he found a grapevine that had been swept over from Gan ‘Eden, with its grape clusters still on. (Yalqut ibid.)

One wonders whether one can and even should meaningfully distinguish between the tree Noach used to plant his vineyard and the tree from which Adam and Chava ate. Perhaps Noach not only committed the same sin as First Couple, but essentially used the same tree!

One wonders what Noach was thinking when planting his vineyard, knowing as he surely did, how devastating the vine had been to Adam and Chava.

Remarkably, the Midrash Rabba (36:4, in Parshat Noach) quoting Rav Huna in the name of Rabbi El’azar, son of Rabbi Yossi haGelili, in the middle of a discussion of Noach’s drunkenness, hints that Noach may have sought solace in his drunkenness after becoming [temporarily?] impotent on account of a wound.

Needless to say, while a lechayim can beautify a dignified occasion, in greater quantities it, as well as consumption of addictive and intoxicating substances lead to the same lack of control, and thus to a repeat of Adam, Chava and Noach’s sin.

I once saw a T-Shirt in a New York store with the caption “I am not an alcoholic, I am a Drunk; Alcoholics go to Meetings.” Well, The Midrash has a very sobering graphic depiction of Drunkenness:

ויטע כרם בא לקראתו השטן א”ל רצונך שנטענה יחדו אני ואתה א”ל הן מיד הביא תחלה רחלה אחת ושחטה על הגפן ואחר כך הביא אריה אחד ושחטו על אותו הגפן ואחר כך חזיר אחד ושחטו על אותו הגפן. מפני מה עשה כן השטן כשאדם שותה כוס אחד הוא כרחלה עניו ושפל רוח וכשהוא שותה שתי כוסות מיד נעשה גבור כארי ומתחיל לדבר גדולות ואומר מי כמוני וכשהוא שותה ג’ או ד’ מיד הוא נעשה כחזיר שמתלכלך בטיט ורפש אף הוא מתלכלך ואף במי רגלים:

“And he planted a vineyard” – The Satan came to him and told him: Do you want us to plant it together? [Upon which] he replied: Yes! Immediately he [Satan] brought first a sheep, which he slaughtered upon the grapevine. Then he brought a lion and slaughtered it upon the same grapevine. And then he brought a swine and slaughtered it upon the same grapevine. And why did the Satan do this? When a man drinks his first glass, he becomes humble like a sheep, low of spirits. And when he drinks his second glass, he immediately feels strong like a lion and begins to tell tall tales and says “who is like me.” And when he drinks three of four glasses, he immediately turns into a swine that dirties itself in mud and mire; he, too, dirties himself, even with urine. (Yalqut ibid.)

Interestingly, this quote shows that the Satan is, according to Jewish understanding, not some kind of bloodthirsty devil who tries to steal the unsuspecting soul for eternal damnation, but rather brings insight in the depravity of mankind in order to warn people of their own dark shadows.

I couldn’t have depicted any better. Perhaps we should beware of kiddush clubs, after all.

In Western Christian art, the fruit is commonly depicted as an apple, (they originated in central Asia). The source of this apparently lay in a Latin pun: by eating the malus (apple), Eve contracted malum (evil).

In Gegenteil bringt der Midrásch vier Meinungen zur Identität des Baumes der Erkenntnis:

מה היה אותו האילן שאכל ממנו אדם וחוה ר”מ אומר חטים היו כד לא הוה בר נש דיעה אינון אמרין לא אכל ההוא אינשא פיתא דחיטי מן יומוי רבי שמואל בר ר’ יצחק בעי קמי רבי זעירא א”ל אפשר חטים היו אמר לו הין א”ל והכתיב עץ א”ל מתמרות היו כארזי לבנון …
רבי יהודה בר אלעאי אמר ענבים היו שנאמר (דברים לב) ענבימו ענבי רוש אשכלות מרורות למו אותן האשכלות הביאו מרורות לעולם רבי אבא דעכו אמר אתרוג היה הה”ד (בראשית ג) ותרא האשה כי טוב העץ וגו’ אמרת צא וראה איזהו אילן שעצו נאכל כפריו ואין את מוצא אלא אתרוג רבי יוסי אומר תאנים היו דבר למד מענינו

Von welchem Baum assen Adám und Chawá? Rabbi Me’ir sagt: Weizen! Wenn jemand Unsinn spricht, sagen die Leute ja: “Dieser hat heute kein Weizenbrot gegessen”. Rabbi Schemúel bar Rabbi Yitzchák fragte vor dem Rabbi Se’íra und sagte: Kann es sein, dass [die Früchte des Baumes der Erkenntnis] Weizen waren? Erwiderte er: Ja! Sagte er ihm: Aber es steht [in der Schrift]: “Baum”?! Erwiderte er ihm: Sie stiegen auf wie die Zedern des Lewanóns.
…
Rabbi Jehudá bar Ila’í sagt: Es waren Trauben, wie es heisst (Dewarím 32:32) “ihre Trauben sind giftige Trauben; sie sind bitter”. Diese Traube brachten Bitterkeit der Welt. Rabbi Abba aus Akko sagt: Es war ein Etróg (Citrus medica), denn es heisst (Berejschít 3:6): “daß von dem Baume gut zu essen wäre und daß er eine Lust für die Augen und ein wertvoller Baum wäre”. Sage, welcher Baum kann man wie seine Frucht essen; du findest nur den Etróg! Rabbi Yossí sagt: es warenFeigen, wie es sich aus dem Kontext ergibt [dass sie sich schliesslich mit Feigenblättern verdeckten. Sie kehrten um mit dem Baum an dem sie sich versündigt hatten.](Berejshít Rabbá 15:7 and Jalkút Shim’oní Berejshít §21)

Nach Rabbi Ila’í versündigten sich an dem Baum der Erkenntnis nicht bloss Adám und Chawás, sondern sogar Nóachs. Desweiteren waren ihre respektive Sünden nach dem folgenden Midrásch vielleicht noch ähnlichen als bisher gedacht:

ותקח מפריו ותאכל א”ר איבי סחטה ענבים ונתנה לו

“Und sie nahm von der Frucht und ass.” Sagt Raw Ibí: Sie zerdrückte Trauben und gab [auch] ihm [vom Saft/Wein]. (Berejshít Rabbá 19:5 und Jalkút Schim’oní Berejshít §27)

Adám und Nóach tranken also beide ihre Sünde! Der Midrásch verbindet sie sogar ausdrücklich:

אמר ליה הקב”ה לנח לא היה לך ללמוד מאדם הראשון שלא גרם לו אלא יין כמאן דאמר אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה שאין לך דבר שמביא יללה לעולם אלא יין

The Heilige, gepriesen sie Er, sagte zu Nóach: Hättest du nicht vom ersten Menschen lernen müssen, dessen Stürz gerade durch den Wein kam? [Dies ist] nach der Meinung, dass der Baum von dem der erster Mensch ass, ein Weinstock war. Fürwahr nichts bringt der Welt so viel Leid als der Wein. (Jalkút Schim’oní §61 / Berejshít ch. VIII)

Der Midrásch missbilligt den übermässigen Weinkonsum klar und deutlich und misst ihm sogar die Übel der Welt bei. Der Midrásch setzt an der Betrunkenheit Nóachs sogar das Exil seinen Nachkommen aus.

ויתגל בתוך אהלו ר”י אמר רבי חנין בשם רבי שמואל בר יצחק ויגל אין כתיב כאן אלא ויתגל גרם גלות לו ולדורות עשרת השבטים לא גלו אלא בשביל יין הה”ד (עמוס ו) השותים במזרקי יין וכתיב (ישעיה ה) הוי משכימי בבקר שכר ירדופו וגו’ שבט יהודה ובנימין לא גלו אלא בשביל היין שנאמר (שם כח) גם אלה ביין שגו ובשכר תעו

“… entblösste sich in seiner Hütte” – Rabbi J. sagt im Namen Rabbi Chanín im Namen of Rabbi Shemuél bar Yitschák: Es steht nicht [in dem Vers] geschrieben Wajigál, sondern Wajitgál; er verursachte Exil für sich und sein Nachkommen. Die zehn Stämme wurden nur dem Wein zuliebe ins Exil geführt; ist es nicht das, dass geschrieben ist: (Amós 6:6) “Sie trinken Wein aus Schalen” und es steht weiterhin geschrieben: (Jeshá’ja 5:11) “Wehe denen, die des Morgens schon berauschenden Getränken nachgehen und des Abends lange aufbleiben, daß sie der Wein erhitzt.”
[Ebenso] gingen die Stämme Jehudá und Binjamín nur dem Wein zuliebe ins Exil, wie es heisst [in der Schrift]: (ebd. 28:7) “Aber auch diese taumeln vom Wein und schwanken von starkem Getränk” (Berejschít Rabbá 36:4 – Abschnitt Nóach).

Man wundert ob Nóach den Exil seiner Nachkommen direkt verursachte, oder sie sich an die gleiche Sünde Adáms, Chavás und Nóachs, die des Bäumes der Erkenntnis verschuldigten?

Das Thema des sexuellen Triebes, das die Geschichte des Bäumes der Erkenntnis durchdringt, habe ich in verschiedenen Vorträgen erforscht (für eine kurze Behandlung des Themas, siehe hier). Allerdings lehrt der Chatám Sofér, dass die Herausforderung des Verbotes vom Baum der Erkenntnis zu essen, die Pflicht symbolisierte sich gegen solchen äusserlichen Einflüssen zu weren, die die freizügige Libido aufreizen, und ihnen nicht zu gestatten die moralische Prinzipien der Fleischeslust zu unterwerfen. Die Libido ist nicht vom Bösen; in seinem geeigneten Kontext – Ehe – ist sie sogar ein heiliges Zubehör für die Erfullung mehreren Mizwót. Aber, es muss sich innerhalb des moralischen Rahmen ausdrücken und darf es nicht verletzen; genau deshalb müsste die Menschheit sich gegen dem Drang zur Verinnerlichung der äusseren Reizauslöser weren, des freizügigen Fleischeslust. Adám und Chawá scheiterten und liessen ihre Lust sich aufreizen dass es auch gegen den moralischen Prinzipien verstossen könnte.

Hier bei Nóach kehrt dieses Thema zurück. Die Fortsetzung des obigen Zitates aus dem Jalkút Schim’oní zitiert eine Meinungsverschiedenheit zwischen Raw und Schemuél, über was genau geschah, einst Nóach sich in seiner Betrunkenheit entblösste. Sein Enkel Kaná’an (der ja vom Grossvater schliesslich verwünscht wurde. Hingegen hatte sein Vater Cham hatte “nur” passiv zugeschaut) hatte den Nóach entweder kastriert oder vergewaltigt. So wiederholte Nóach die Sünde Adám und Chawás in dem er seinem Trinken zufolge sich moralisch in die Gruft sinken lässte.

Dieses Verständnis, dass die Sünde Nóachs eine Wiederholung der Sünde Adáms ist, wird von der weiteren Fortsetzung des obigen Zitats unterstützt, das versucht zu erklären, wie Nóach überhaubt Samen für seinen Rebberg fand, wenn die Welt gerade vom Sindflut total zerstört wurde:

ויטע כרם מצא גפן שגרופה מגן עדן ואשכלותיה עמה

“Und er pflanzte einen Rebberg – er fand einen Weinstock der vom Garten ‘Eden weggefegt wurde, mit seinen Trauben daran. (Jalkút ebd.)

Man fragt sich ob man überhaupt zwischen dem Baum, von dem Nóach die Samen für seinen Rebberg erntete, vom Baum der Erkenntnis, von dem Adám und Chawá assen, unterscheiden kann. Vielleicht beging Nóach nicht nur die gleiche Sünde, sonder ass er vom gleichen Baum!

Was denkte Nóach, als er, der sicherlich von den verheerenden Folgen der Sünde Adám und Chawás wusste, seinen Rebberg einpflanzte?

Merkwürdigerweise weist der Midrásch Rabbá (36:4, im Abschnitt Nóach) in einem Zitat des Raw Huna namens Rabbin El’azar, sohnes Rabbi Jossí haGelilí, innerhalb eine Besprechung der Betrunkenheit Nóachs, darauf hin, dass Nóach möglicherweise mit dem Wein versuchte sich zu trösten, nachdem er eine Verwundung zufolge [zeitweilig] impotent wurde.

Obwohl ein bescheidener Lechajím eine ehrwürdige Anlass verschönern kann, führt er in grösseren Mengen zu die Wiederholung der Sünde Adám, Chawá und Nóachs.

Einst sah ich auf einem T-Shirt in einem New Yorker Laden den Aufschrift “Ich bin kein Alkoholiker, ich bin ein Besoffener; Alkoholiker gehen zu Meetings”. Na ja, was hat dann der Midrash zu Besoffenen zu sagen?:

ויטע כרם בא לקראתו השטן א”ל רצונך שנטענה יחדו אני ואתה א”ל הן מיד הביא תחלה רחלה אחת ושחטה על הגפן ואחר כך הביא אריה אחד ושחטו על אותו הגפן ואחר כך חזיר אחד ושחטו על אותו הגפן. מפני מה עשה כן השטן כשאדם שותה כוס אחד הוא כרחלה עניו ושפל רוח וכשהוא שותה שתי כוסות מיד נעשה גבור כארי ומתחיל לדבר גדולות ואומר מי כמוני וכשהוא שותה ג’ או ד’ מיד הוא נעשה כחזיר שמתלכלך בטיט ורפש אף הוא מתלכלך ואף במי רגלים:

“Und er [Nóach] pflanzte einen Weinberg an” – Der Satan kam zu ihn und sagte ihm: Möchtest du es zusammen einpflanzen? Er erwiderte: Ja! Sofort bracht er [Satan] zuerst ein Schaf, das er beim Weinstock schlachtete. Dann bracht er einen Löwen, den er ebenfalls beim gleichen Weinstock schlachtete. Und dann bracht er ein Schwein und schlachtete es ebenfalls bein gleichen Weinstock. Und weshalb tat der Satan so? Wenn ein Mann einen Becher trinkt, wird er bescheiden wie ein Schaf, niedriger Geist. Und wenn er zwei Becher trinkt, fühlt er sich sofort stark wie ein Löwe und fängt an fabelhaftige Geschichten zu erzählen und sagt “wer ist wie ich”. Und wenn er drei oder vier Becher trinkt, wird er sofort wie ein Schwein, das sich im Schlamm und Sumpf verschmutzt; er auch, verschmutzt sich, sogar mit Urin. (Jalkút ebd.)

Interessanterweise zeigt uns dieses Zitat, dass der Satan im jüdischen Verständnis nicht etwa eine Art blutdurstiger Teufel ist, der ahnungslose Seelen für ewige Verdammung stiehlt, sonder bringt er dem Menschen Einsicht in der Verderbtheit von Menschen, damit die Menschen vor ihren eigenen dunkeln Schatten gewarnt werden.

Besser wie der Midrásch die Betrunkenheit und ihre Folgen so grafisch darstellt, hätte ich es nicht tun können. Vielleicht bleiben wir lieber von den sogenannten Kiddusch Clubs weg. (Stellungnahme der Orthodox Union im Bezug auf diesen Kiddusch Clubs)